בלגרד, עיר הבירה של סרביה, כנס הקרדיולוגיה הבינלאומי, עולה פרופ’ יהודה אדלר, אחד מהקרדיולוגים הבכירים בישראל, ומרצה על ההתוויות החדשות לטיפול במחלות שריר וקרום הלב, התוויות אותן פיתח וגיבש בעצמו לאחר שנים ארוכות של מחקר בתחום. בתום ההרצאה, מוזמן אדלר לארוחת ערב מלכותית בארמון המלוכה הסרבי ובהשתתפות הנסיך והנסיכה הסרביים. בסיום הערב המרגש, נקרא אדלר אל הבמה בכדי לקבל את אות יקיר הקהילה מהקהילה היהודית הסרבית בבלגרד. עבור אדלר היה זה לא רק שיא הערב, אלא שיא החיבור בין הקריירה המקצועית הענפה שלו ובין השפעתו על הקהילה בכלל.

לאורך שנות פעילותו בענף הרפואה המקומי והבינלאומי, מילא פרופ’ יהודה אדלר שורה ארוכה של תפקידי ניהול במוסדות רפואה מובילים, ובכלל זה מנהל המקצועות הרפואיים בבית החולים שיבא תל השומר, חבר מועצת מנהלים במספר בתי חולים ומרכזים רפואיים וכן בוועדות רפואיות ציבוריות בולטות. בשנה האחרונה, זכה אדלר למינוי השני ברציפות כיו”ר הוועדה לפרס שר הבריאות לרפואה והלכה ורפואה. מינוי זה מגיע לאחר הצלחתו הרבה של אדלר בהפיכת הוועדה למוסד חשוב ואטרקטיבי בענף הרפואה, ובהכפלת מספר הגשות המועמדות פי 20 במהלך שנה אחת בלבד.

פעילויות אלה של אדלר, עד כמה שהן חשובות ומרכזיות בחייו המקצועיים, מהוות רק את להקת החימום לתפקיד החשוב באמת אותו הוא זכה לקבל וממשיך למלא גם בימים אלה, התפקיד של יו”ר האיגוד האירופ למחלות קרום ושריר הלב. במסגרת תפקידו פועל יהודה אדלר לקידום תחום מחלות קרום ושריר הלב, שאינו זוכה לתשומת הלב הראויה לו, כמו למשל ניתוחי לב פתוח וצינתורים. במסגרת זו, מפעיל אדלר וובינר מקצועי בינלאומי, הפונה לקהל הקרדיולוגים ברחבי העולם כולו, מוציא ניירות עמדה מפורטים ומקצועיים על מחלות לב נדירות, עורך שיתופי פעולה עם גופים רפואיים מובילים בכל רחבי העולם ואף מוציא את הספר הראשון אי פעם שיעסוק במחלות קרום הלב.

אבל פעילותו של פרופ’ יהודה אדלר אינה מסתכמת בפעילות ממוקדת אך ורק במחלות לב למיניהן. נושא חשוב נוסף שלוקח לא מעט מזמנו ותשומת ליבו של אדלר הוא נושא הגיל השלישי והרביעי. לאחרונה נערך באילת כנס של ארגון בתי אבות (אב”א) אליו הגיעו דמויות מובילות בתחום הגיל השלישי ואנשי ציבור רבים העוסקים בתחום הרווחה והחברה בישראל. בכנס פגש אדלר את מכרו הוותיק, שר האוצר משה כחלון, שם ישב איתו לפגישה ודן איתו בחשיבות ההיערכות של מדינת ישראל לעתיד בהיבט זה. בראייתו של אדלר, עתידה של הרפואה המערבית הוא בטיפול באזרחי הגיל השלישי והרביעי, שילכו ויתפסו נתח יותר ויותר גדול באוכלוסייה. בעוד דור או שניים יסתובבו בינינו קשישים בני 120 או 130, וישנה חשיבות רבה להיערכות למצב זה. לטובת העניין קבע השר כחלון פגישה נוספת עם אדלר, בשיתוף עם נציגי אב”א וח”כ טלי פלוסקוף.

לבסוף, לא ניתן לסיים דיון בדמותו של פרופ’ יהודה אדלר מבלי להזכיר את עיסוקו הרב בחינוך הדור הבא של קרדיולוגים בישראל. ענף הקרדיולוגיה הישראלי זוכה לתהילה רבה ברחבי העולם ולא בכדי. הקהילה הקרדיולוגית הבינלאומית נעזרת לא מעט, הן בטכנולוגיות רפואיות ישראליות והן בידע והמקצועיות של הקרדיולוגים הישראליים. מעמד זה הוא נכס למדינת ישראל, ואדלר מקדיש לא מעט זמן ומאמץ בשימורו לטובת הדורות הבאים. לשם כך מקדיש אדלר מאמץ להיפגש עם רופאים צעירים, להרצות להם ולהעביר להם ערכים וידע מקצועי חשובים, שיאפשרו להם לא רק לתפוס עמדה בכירה בעולם הקרדיולוגיה אלא גם להקדיש את חייהם המקצועיים לתחומים שלא תמיד זוכים לתשומת הלב הראויה להם, אך צפויים להפוך לחשובים מאוד בעשורים הקרובים, במקביל לתהליך של הזדקנות האוכלוסייה, ועליית הצורך למתן מענה ראוי לאתגרים שצפויים להתעורר סביב שמירה על בריאותם של אזרחי הגיל השלישי והרביעי בישראל וברחבי העולם כולו.