רופא יכול לספק את חוות הדעת שלו על רקע מצבים משפטיים שעוסקים במקרים של רשלנות רפואית. על מנת שאותה חוות דעת של רופא תהיה קבילה על ידי בית המשפט וכדי שיהיה אפשר להשתמש בה לטובת ביסוס טענות מסוימות, צריך לבדוק מספר נושאים:

א. סוג ההתמחות של הרופא – לא כל רופא יכול לכתוב חוות דעת בנוגע למקרים של רשלנות רפואית. במקביל, יש רופאים שמתמחים רק בחוות דעת ספציפיות כמו למשל בדיני נזיקין, במקרה של עבירה או במשפטים שעוסקים בהתנהלות הצוות הרפואי והאחיות. בכל מקרה, הדבר החשוב הוא לבדוק האם ועד כמה סוג ההתמחות של הרופא רלוונטי לחוות הדעת שאותה בית המשפט דורש לקרוא.

ב. זמינות של הרופא – התמחות של מומחה חוות דעת רפואית משפטית מבהירה את החשיבות של סבירות גבוהה. ככל שהרופא יהיה מנוסה ומומחה יותר בחוות דעת מן הסוג הזה, כך עולה הסיכוי שהוא יבין את החשיבות של זמינות גבוהה לצורך ניהול תקין של המשפט.

ג. ניסיון בכתיבת חוות דעת – עבור התובע והנתבע כאחד, זה קריטי להבחין בין התמחות ברפואה לבין התמח

ות בכתיבת חוות דעת משפטיות. התמחות ברפואה לא בהכרח דורשת יכולת ניסוח, בעוד התמחות בכתיבת חוות דעת רפואיות מחייבת ניסיון קודם והיכרות עם הדרישות של בית המשפט. אם למשל הרופא הוא מומחה בתחומו אבל אין לו ניסיון בכתיבת חוות דעת, סביר להניח שהמסמך שהוא יגיש לא יהיה קביל או פשוט לא יסייע לשופט.

איך בוחרים את המומחה המתאים?

החדשות הטובות הן שניתן לבדוק מראש את ההתמחות של מומחה חוות דעת רפואית משפטית. קודם כל, כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע ועורכי דין ולבקש מהם לקחת אחריות על הנושא. שנית, אפשר ליצור קשר עם 2-3 מומחים ולבדוק את הרקע שלהם בכתיבת חוות דעת כאלה.

לבסוף, צריך גם לקבל את אישור בית המשפט להגיש את חוות הדעת. את כל זה עושים לפי לוח הזמנים שנקבע עבור המשפט – כדי להגיע למצב שחוות הדעת עוזרת ולא מעכבת.