טיפולי שיניים בהרדמה מלאה עלולים לגרום חששות אצל מבוגרים. בראש ובראשונה, הרדמה מלאה מכל סוג היא מטבע הדברים מסוכנת יותר לעומת הרדמה אזורית.
שנית, מבוגרים שנוטלים תרופות עשויים להגיב באופן לא רצוי להרדמה ואף לפתח תסמינים מסוימים של רגישות ואלרגיות. כמובן שחלק מהסיכונים קיימים גם אצל צעירים, אך בקרב מבוגרים הם נחשבים למורכבים יותר ואף מחייבים מעורבות של אנשי מקצוע שמתמחים בכך.
מצד שני, יש טיפולי שיניים שאותם אי אפשר לבצע בלי הרדמה ובכל מקרה רצוי לבחון כל מקרה לגופו. במסגרת בדיקה של כל מקרה לגופו, מבררים למשל מה הגיל של המטופל ומה המצב הבריאותי שלו.
המלצות על טיפולי שיניים בהרדמה מלאה
לצד המצב הבריאותי הנוכחי, צריך להביא בחשבון גם את הרקע הרפואי וגם את המחלות שיש במשפחה. מה שכן אפשר להתמקד בו זה קבלת המלצות לאור המצב הרפואי הקיים, כמו גם התייחסות לפרמטרים הבאים:
א. דרגת החומרה של מצב השיניים – ככל שמצב השיניים של אנשים מבוגרים הוא חמור יותר, כך עולה הצורך בטיפול שורש מקיף. כאשר אין גישה לחלק מהשיניים או במידה והרופא מחליט על הרדמה מלאה, צריך לבחון את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות.
ב. תקופת התאוששות וחזרה לשגרה – אצל אנשים מבוגרים עלולה תקופת ההתאוששות והחזרה לשגרה אחרי הרדמה מלאה להיות ארוכה יותר מאשר אצל צעירים. אם גברים ונשים בגיל הזהב למשל צריכים לחזור לשגרה מהר על מנת לקבל טיפולים רפואיים אחרים, סביר להניח שהרופא יוותר על הרדמה מלאה ויערוך את ההתאמות הנדרשות בטיפול עצמו.
ג. משך התהליך – טיפולי שיניים בהרדמה מלאה נבחרים כאשר רוצים לקצר את התהליך. היות ויש יותר פעולות שאפשר לבצע כאשר המטופל נמצא בהרדמה מלאה לעומת בהרדמה חלקית, זה תורם לקיצור התהליך. ספציפית לגבי מבוגרים, ייתכן והשיקול הזה ינחה את הרופא ואף יעלה בקנה אחד עם המלצות אנשי הצוות.
לסיכום, המסקנה הסופית היא שאין תשובה חד משמעית לשאלה האם כדאי לעשות הרדמה מלאה בטיפולי שיניים.